אודות מיזם ארץ האוהלים

חווית ארץ האוהלים

מיזם ארץ האוהלים שואף לחשוף את המורשת והמסורת המדברית שאותן משמרים השבטים הבדואים בהר הנגב, לקהל הרחב בארץ ובעולם.

בהר הנגב, בין שדה בוקר למצפה רמון, נותרו משפחות בדואיות מעטות, בהן כ-1250 נפש בסך הכל, השומרות על אורח החיים הבדואי הקדום, שנמצא כיום בסכנת הכחדה. המשפחות הללו מתפרשות בין חמש קהילות החיות במאהלים שבטיים  – רמת ציפורים, נחל חווה, עָבּדֶה, נחל אָרִיכָא. ובמצפה רמון.

קהילות אלה הן שריד אותנטי, נדיר ומרגש לתרבות ייחודית, אשר כמעט ונעלמה מישראל בכלל ומהנגב בפרט.

בתוך הידע המקומי העתיק והחשוב טמון גם הפוטנציאל לפיתוח התיירות באזור.

לתיירות המורשת הבדואית יש תפקיד משמעותי כמקור פרנסה – מחד, ומאידך – כצעד לשימור המסורת המיוחדת של קהילות הבדואים בהר הנגב. אבל האתגר בקידום ושיווק של תיירות בדואית הוא הנגשת המידע לקהל הרחב.  

קיים קושי רב ביכולתם של מיזמי התיירות הקטנים הללו לתחזק מערך שיווק ומכירה בעולם דיגיטלי, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. כאן נכנס לתמונה המיזם ״ארץ האוהלים״.

המיזם מטפל בכל הנושאים הקשורים לשיווק, סוכנים, אתר אינטרנט, מכירה וגביה, החזרים, רשויות מס, ביטוח וכדומה. ובכך לאפשר לתיירנים הבדואים להתרכז בפעילות עצמה, ולכם – להנות ממנה.

קהילות הבדואים בהר הנגב

אורח החיים המסורתי של הבדואים תושבי הר הנגב קשור בקשר הדוק ובלתי נפרד לסביבה הייחודית של המדבר. הידע האצור בקהילות אלו בכל הנוגע לגידול בעלי החיים, מלאכות מסורתיות, הכרת צמחי התבלין והמרפא, עיבוד הקרקע ומשטר המים, הינו ידע מקומי עתיק ועשיר ביותר, המהווה חלק משמעותי מהנוף התרבותי של המרחב. 

לפני הקמת מדינת ישראל, התגוררו במרחב הר הנגב אנשי השבט הבדואי עזזמה – שבט גדול וענף, שהתחלק ל 12 פלגים (שבטי משנה). מתוכם, שני פלגים מתגוררים באזור הר הנגב עד היום: שבט הזיאדין ושבט הסראחין.

הסראחין מתמחים ברעיית גמלים ובגידולם לצד הצאן ; ואילו הזיאדין – בגידול צאן ובחקלאות מסורתית. בנוסף להם, חיות בהר הנגב מזה שנים רבות גם משפחות אל קשחאר ואל וואג', המשתייכות לשבט ג'נביב.

לאורך מאות שנים, מרחב הר הנגב התחלק בין השבטים השונים של מטה העזזמה, כאשר לכל שבט אזורי מחיה משלו. צורת ההתיישבות הייתה בקהילות קטנות, הכוללות מספר משפחות מורחבות. אלו קהילות שהתקיימו בצניעות בחברה טרום צרכנית, משילוב של גידול בעלי חיים, חקלאות בעל מסורתית וליקוט צמחים מן המדבר. בני השבטים קיימו נדידה עונתית בין אזור ההר הקריר (כיום מצפה רמון וצפונה) באביב ובקיץ לבין הנחלים הגדולים מדרום, בהם מזג האוויר נוח יותר בסתיו ובחורף.

במהלך המאה העשרים, חלו שינויים פנימיים עצומים בתוך החברה הבדואית, שנקרעה בין הקדמה לשבטיות. הדור הנוכחי של שבטי הר הנגב משלב בין את אורח החיים של התרבות הקדומה, לבין תהליכי מודרניזציה איטיים.
עם הקמת מדינת ישראל, נאלצו התושבים הבדואים להתאים את עצמם למציאות החדשה, שנוצרה לאור הקמת יישובי קבע, הכרזת שמורות טבע, בניית בסיסים צבאיים וסגירת שטחי אש. נוכח המגבלות האלה צומצמו הנדודים העונתיים אל מרחבי הרעיה של הגמלים והעיזים, הבדואים נאלצו להתכנס ליישובי קבע והחלו לתור אחר אפשרויות פרנסה חלופיות.

ואכן, בשנים האחרונות פיתחו הבדואים תושבי הר הנגב פרויקטים תיירותיים, המדגימים את מסורת האירוח הבדואי ואת שימור אורחות המדבר. פיתוח המיזמים התיירותיים הללו מאפשר לא רק את חיזוק יכולות הפרנסה ואת שילובן של נשים בדואיות בתעסוקה, אלא גם – ובעיקר – את שימור המנהגים העתיקים באופן פעיל ולאורך שנים רבות למען הדורות הבאים.

פעילות עמותת קשת בקרב הקהילות הבדואיות של הר הנגב

עמותת קשת, שיזמה ומפעילה את מיזם ארץ האוהלים, תומכת ביצירת שיתופי פעולה בין תושבי האזור – יהודים ובדואים – לצורך חיזוק הקשרים האנושיים ובשאיפה לשגשוג משותף. אנו מכירים בחשיבות שימור המורשת המדברית של הבדואים תושבי הר הנגב ופועלים במגוון דרכים כדי לסייע לבני השבטים בשימור תרבותם, הנמצאת בסכנת הכחדה.  

לצד מיזם ״ארץ האוהלים״, ניתן למצוא מיזמים נוספים שמנהלת עמותת קשת בקרב הקהילות הבדואיות של הר הנגב:

  • גן מדבר: הקמת גני ילדים בשבטים הבדואים לפי המודל החינוכי של גני יער, המוכר על ידי משרד החינוך בישראל, ותוך התאמתו לצרכים ולמורשת של האוכלוסייה הבדואית בנגב.
  • הסדרת ההתיישבות הבדואית:  עמותת קשת מעניקה ייצוג משפטי ותכנוני לשתי קהילות בדואים בהר הנגב – קהילת נחל חווה וקהילת ואדי אריכא.
  • מפגשי שכנות טובה: מיזם שעורך מפגשי היכרות וחשיפה בין תלמידי חטיבות הביניים מבתי הספר

מיזם ארץ האוהלים קם בסיוע

Logo LunArt Fund
RamatHanegev_logo
friendly desert logo.png