התרבות המדברית של שבטים אלה, מקיפה את כל היבטי החיים בחברה שבטית, סמי-נוודית בלב המדבר, הנודדת עונתית בעקבות המרעה. הם מחזיקים בידע עתיק, ההכרחי להשרדות במרחב המדברי – מציאת מים, הבנה עמוקה של צמחי המדבר, לרפואה ולמאכל ויכולות מדהימות של גששות וקריאת עקבות. לצד המיומנות לחיים עצמאיים בלב המדבר, התפתח ונשמר עד היום, ידע נרחב בגידול בעלי החיים המתאימים למדבר; העז השחורה והגמל, המספקים לבדואים חלב (ממנו מפיקים גבינות, חמאה וסאמנה), בשר וכמובן צמר ממנו טווים חוטים ואורגים בגדים, חפצים שימושיים ואת יריעות האוהלים המסורתיים.
לצד היכולת להתמודד בהצלחה ולאורך דורות, עם עוצמת הטבע המדברי, פיתחו הבדואים תרבות מדברית עשירה של שירה ומוסיקה, מנהגי אירוח, סטים של אמונות דתיות וטקסים (שחלקם השתמרו עוד מהתקופה שקדמה לאיסלאם), מטבח עשיר בטעמים, רפואה מסורתית, מערכות חוק ומשפט, מערכת בעלות על קרקעות וחקלאות בעל מדברית, הנשענת על עקרונות החקלאות הנבטית.
אספנו כאן כמה מאמרים, ששופכים אור על תרבות מדברית ייחודית זו.
מדוע זקוק הבדואי לידע הגישוש? השאלה קשורה קשר הדוק עם אורח חייו של הבדואי במדבר, ביטחונו, ביטחון רכושו ובעלי-החיים שלו, וכן עם יחסיו עם השבטים הסמוכים.
הרפואה הבדואית המסורתית שואבת את כוחה מעיקרון יסודי באסלאם – אמונה בגורל כל מה שקורה לאדם בחייו, לטוב ולרע, נובע
