- חוויות תרבות ומסורת במאהלי הקהילות הבדואיות בהר הנגב -

סל החוויות שלך

קהילת ואדי אריכא (ואדי ראייר)

קהילת ואדי אריכא היא קהילת רועים הממוקמת כ-5 ק"מ מצפון למצפה רמון, ושוכנת בערוץ נחל אריכא, מערבית לכביש 40. הכפר הוקם בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים על ידי מספר משפחות משבט הסראחין. טרם התקבעותן במקום, היו המשפחות מגיעות לוואדי אריכא בכל שנה לקראת הקציר ונשארות במקום עד החורף.

הקהילה מונה כ-32 משפחות שונות ובהן כ-200 נפשות הנמנות כולן על פלג הסראחין ממטה העזזמה. הקהילה כוללת 4 משפחות מורחבות: אל עביס, סדאן, כריניג ורתימאת. ביניהן מתקיימים קשרי נישואין ונציגיהן פועלים בשיתוף פעולה מצוין כדי לקיים מרחב מזמין לתיירים.

לחלק מהתושבים עדרי גמלים, עיזים וכבשים, חלקם במרעה וחלקם במזון מוגש. כל הגברים עובדים בחוץ בעיקר במצפה רמון וחלק מהתלמידים לומדים במצפה רמון. לתושבים במקום קשר הדוק עם התושבים ומוסדות הציבוריים במצפה רמון. עד השנים האחרונות התושבים עיבדו שטחים גדולים ורחבים בצמוד וגם רחוק ממיקומם, בעיקר חיטה ושעורה. בסתיו התושבים היו זורעים לאורך הוואדיות, ולקראת החורף היו יורדים למכתש רמון, בחיפוש אחר מקומות חמים יותר, ומגיעים עד נחל פארן בנדודיהם אחר מרעה לצאן ולגמלים.

עדר גמלים בנחל אריכא

קהילה זו יצרה במשך השנים, בשיתוף פעולה עם גורמים שונים מהאזור, מוקד תיירותי אשר לוקחות בו חלק רוב המשפחות. יותר מכל קהילה אחרת באזור היא מממשת את חזון התיירות הבדואית בהר הנגב המקודם במסגרת אתר ארץ האוהלים, המבקש לבסס את מקור ההכנסה של התושבים כקהילה מארחת, על אורח חייה הייחודי.

אדמת וואדי אריכא שזורה בטרסות משמשת לגידול שעורה וחיטה ובתי המגורים כשלצדם מכלאות הצאן והגמלים, ממוקמים בסמוך, בגובה סביר מעל ערוץ הנחל כדי להתגונן מפני שיטפונות אפשריים. במקרה בו משפחות מקבוצות שונות חולקות את אותו ערוץ, נשמר ביניהן מרחב של כ 200- מטר המאפשר שמירת הפרטיות של כל מקבץ מתחמים משפחתיים. בתוך המתחם של המשפחה המורחבת הנשים נעות בחופשיות, טרודות במגוון עבודותיהן הכוללות הכנת התערובת למאכל הצאן ופיזורה בשקתות, פיקוח על העדר כאשר הוא בקרבת הבית, חליבה וניקיון המתחם בנוסף לבישול וניקיון הבית.

יש לציין כי אין כלל לדמיין את עבודת האירוח ללא תרומתן של הנשים, שאף שאיננה גלויה תמיד, היא שמניעה ומאפשרת את האירוח כולו. הנשים הן אלה שמנקות ומבשלות, הן אלה אורגות שטיחים ומכינות מגשי אירוח, תיקים וחפצי נוי שונים, כולל קישוטי בית ששימשו ומשמשים לאוהל חתונה ומועד, בעזרת שליטתן במלאכת האריגה. הן גם מי שמטפלות למעשה בבעלי החיים ומחזיקות ומנהלות את המרחב הביתי. גם בתקופת האביב, הנשים מנהלות למעשה את העדר ב"עזבה", חולבות ורועות, מכינות חמאה וגבינה לבית. התיירות המתפתחת והחייאתן של מלאכות מסורתיות, מהווה הזדמנות לתעסוקת נשים גם במסגרת חברה מסורתית זו, והן נלהבות מאוד לפתח תחום זה שיביא עימו מידה של אוטונומיה ויכולת בחירה.

נול קרקע לאריגת שטיחים מסורתיים בכפר אריכא (צילום: דניאל בר)

כיום יש במקום מאהלי אירוח, הדרכות וטיולים המאורגנים והמשווקים על ידי תושבים. מתקיימים במקום דפוסי אירוח מגוונים וכן שיתוף פעולה חלוצי עם גורמים שונים מהאזור, אשר מצביעים על הפוטנציאל התיירותי במקום. המשפחות השונות מתמחות כל אחת בהיבטים שונים של חיי הבדואים ומסורתם, וכך מופנים המבקרים למשפחות המארחות על פי עניינם. האוכלוסייה מאוד מגובשת ומאוחדת ביחס לשאר האוכלוסייה הבדואית בהר הנגב, ונחשבת "קיצונית" בשמירה על אורח חיים בדואי מסורתי. המוקד התיירותי שיצרה קהילת ואדי אריכא במשך השנים הפך מקור ההכנסה העיקרי שלה. הוא מסייע לה להמשיך לשמר את אורח חייה הייחודי ולהוות קהילה מארחת על פי המסורת הבדואית.


מקור: מסמך משכנות הרועים בהר הנגב מאת עמותת במקום

קהילות נוספות בהר הנגב

קהילת עבדת (עבדה)

קהילת עבדה שוכנת ברמת הנגב, בצמוד לכביש 40 ממערב כ-7 ק"מ דרומית למדרשת בן גוריון וכ-20 ק"מ צפונית למצפה רמון והיא הקהילה הבדואית הגדולה ביותר בהר הנגב. כאן מתכננת ממשלת ישראל את הקמת ישוב הקבע עבור כלל הקהילות הבדואיות של הר הנגב.

לקריאה

קהילת רמת ציפורים (סהאל אל בגאר)

רמת ציפורים נמצאת בסמוך למדרשת בן גוריון. באזור זה גרים תושבים משבט זיאדין ממשפחות אבו זייד, אבו ג'לידן ואבו עסא. שמו של הכפר נובע מוואדי באגאר (נחל בוקר) העובר בסמוך.

לקריאה

קהילת מצפה רמון (אל-רמאק)

משפחת רמאק מונה כ 70 נפשות השייכות לשבט הסארחין למטה עזזמה וחיה בהר הנגב הגבוה בסמיכות למצפה רמון. המשפחה חיה באזור זה מאות שנים ונמצאת במקומה הנוכחי, בפאתי מצפה רמון, אודות לעזרתו של ידיד אב המשפחה, אל"מ (במיל) אליעזר אוליבר.

לקריאה

קהילת נחל חווה (אל אפדאי)

קהילת נחל חווה שייכת לשבט סראחין ("הרועים") של מטה עזזמה וממוקמת צפונית לכלא נפחא בצידו המזרחי של כביש 40.
כל משפחה מורחבת מתגוררת
במתחם נפרד תוך שמירת מרווח מכובד ממשפחה מורחבת שכנה ושומרת על אוטונומיה משפחתית. לחלק
מתושבי המקום עבר עשיר בשרות בצבא והיסטוריה של חילוץ תועים במדבר.

לקריאה

אירוע מיוחד בהרשמה

ריטריט מלאכות קדומות 16 עד 18 במרץ

בדגש על טוויה ואריגה, בהנחיית ג'מיעה קשחר ויעל בית אב

כולל לינה, ארוחות וחומרי גלם בעלות של 1580 ₪ בלבד!

ריטריט מלאכות קדומות
פעילות מיוחדת בהרשמה

ריטריט מלאכות קדומות