משפחת רמאק מונה כ 70 נפשות השייכות לשבט הסארחין למטה עזזמה וחיה בהר הנגב הגבוה בסמיכות למצפה רמון.
המשפחה חיה באזור זה מאות שנים ונמצאת במקומה הנוכחי, בפאתי מצפה רמון, אודות לעזרתו של ידיד אב המשפחה, אל”מ (במיל) אליעזר אוליבר. ההיכרות בין אוליבר לאבי המשפחה, ג’ומעה אל רמאק, קרתה בתחילת שנות ה 70 של המאה הקודמת, בעת שאוליבר שירת כמ”מ צעיר בבסיס בה”ד 1 הסמוך.
אוליבר נתקל בזמן של סיור שגרתי באזור בורות לוץ ברועת עיזים שכרעה ללדת לבדה במדבר. הוא סייע לה והביא אותה אל מאהל הסמוך לבסיס. הסתבר שזו היתה אישתו של ראש המשפחה, ג’ומעה ומאותו הרגע נרקמה בין השניים ידידות מופלאה שנמשכת עד עצם היום הזה.
הקהילה מונה כ 70- בני אדם בכ- 12 משפחות גרעיניות, אשר מחזיקים עדרי צאן בסמוך למגוריהם. חלקם עובדים עבור המועצה המקומית מצפה רמון במחלקת שיפור פני העיר וחלקם אף התחנכו במוסדות החינוך בעיירה.
מאז 1972 המשפחה מתגוררת, כבת רשות, מצפון למחצבות האבן של מצפה רמון (העומדות בפני שיקום). המועצה המקומית מצפה רמון עושה מאמץ מול רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון והרשות לפיתוח ההתיישבות הבדואית בנגב, להסדרת המשפחה במקומה, כשכונה תיירותית מסורתית כחלק אינטגרלי ממצפה רמון.
בני המשפחה מספקים לתיירים שירותי אירוח, הצטרפות תיירים לליווי עדרי עיזים אל המרעה, ארוחות ולינה.
